February 2010
2 posts
די לנמלים!
לרגל הקיץ שנחת עלינו במפתיע, והנמלים שהתעוררו בעקבותיו, אתם מוזמנים לחתום על העצומה לביטול הנמלים אשר תישלח לנשיא המדינה, או ראש עיריית פתח תקווה.
כידוע, עצומות באינטרנט משפיעות כמעט כמו קבוצות בפייסבוק!
חיתמו כעת!
מקלחת לא מוצלחת
קודם נפלה לי עדשה (על השטיחון באמבטיה, והחתול בטח דרך עליה, או אולי אני), ואחר כך התבלבלתי בין המרכך לסבון הנוזלי (שניהם ורודים, לא אשמתי!). ואם יורשה לי, אני חשה צורך לציין שלא ממש נוח לקרצף את הראש עם ליפה (ולא משנה כמה מרכך יש עליה).
December 2009
2 posts
כך תדעי שאין מנוס אלא לנקות את הבית
כאשר כפותיו של החצול נעשות אפורות במקום לבנות, כנראה שכמויות האבק בבית הגיעו למצב כה חמור שאין ברירה אלא לשלוף דלי וסחבה ולנקות. אבוי.
לא כל כך אחלה
כנראה שהחומוס באמת לא כזה מוצלח אם אפילו החתול (שהוא חובב חומוס ידוע) מרחרח, מלקק קלות, ואז עובר לתקוף את הפיתה שלצד קופסת החומוס.
October 2009
1 post
כדי לא למות מרעב עליי לסבול
מתברר שהיצור הקטן ההוא שיושב פה ומגרגר כמו חתול, אבל די משוכנע שהוא בן אדם אוהב לאכול כמעט כל דבר - החל מלחם עם ריבה וכלה בזיתים (הוא לא משתכנע במיוחד מנסיון העבר שמלמד שמזונות מסויימים גורמים לו להקיא).
מצד שני, הוא פשוט לא מתקרב לשניצלים תעשייתיים מהסוג הירוד שאני מחזיקה בפריזר לשעת חירום/עצלות. אני חוששת שלא יהיה מנוס וזה עשוי להפוך למזון העיקרי שלי.
September 2009
4 posts
כך תשמרי על הסביבה
נקלעתי לאחד מסניפי רשת”ללין” בחיפושיי אחר מתנה ואמנם לא קניתי שם כלום, אבל יש להם שקית בד נאה מהסוג שחוסך בעצים ובפלסטיק ושומר על הסביבה, והיא מצאה חן בעיניי. אז קניתי כזאת.
ואז המוכרת שמה את שקית הבד בתוך שקית ניילון.
אינטרנט זה אכן מסוכן
בעיות שמתעוררות מרגע שיש לך לפטופ חדש ובו מצלמה בילט-אין שאפילו טרחת להתקין עליה סקייפ לשם שינוי:
את מתלבשת ממש מהר כשנכנסת הודעה, כדי שלא תקליקי בטעות על שיחת וידאו וכל מיני אנשים שיחסייך עימם טרם הגיעו לשלב מתקדם במיוחד יזכו לגלות שהרגע יצאת מהמקלחת.
news://
בתור מישהי שראשית דרכה האינטרנטית בניינטיז העליזים היתה בקבוצות הדיון של UseNet (מה לעשות שמעולם לא חיבבתי במיוחד את IRC), ולמרות שנטשתי אותן לפני שנים רבות, אני חייבת לציין שמצערת אותי העובדה שמילא זה שהן דעכו כבר מזמן, אבל עצובה בעיניי מאוד העובדה שספקיות אינטרנט שונות נוטות לחסום את הגישה החופשית אליהן מאחר שהן משמשות לכאורה, בין יתר השימושים בהן, להעברת חומרים פורנוגרפיים (ואף מילה על תכנים...
חודש עם חתול
בניגוד לחששות המקוריים, נראה שאני והחתול הקט דווקא די מרוצים יחדיו (למעט העובדה שהוא ניסה זה עתה להיתלות מהירך שלי ושכעת אני מדממת קלות). הוא בוהה בי, אני בוהה בו, וכשהוא לא דורך על המקלדת ומונע ממני להקליד, אני אפילו זוכה לעדכן מעת לעת את הטוויטר שלו עם תמונות מלבבות חדשות של החתול הקטן עם העיניים שגודלן כגודל קערת מרק.
August 2009
3 posts
אני פונה לכבד שלך
ניסיתי לבדוק את האפשרות הטנטטיבית שאחי הצעיר ישמור לכמה ימים על דירתי ויאכיל את החתול, ופניתי ללב שלו. או ליתר דיוק - לכבד שלו: “סופ”ש אצלך זה בד”כ ממילא מורכב בעיקר מללכת לשתות בנורמה ג’ין. הנורמה ג’ין זה 15 דקות הליכה מכאן. 20 כששיכורים.”
זה כמו קוטג' אבל לא בדיוק
אני מנסה (שוב) להסביר לשירות הלקוחות של בזק למה בעצם אני כל כך מעוצבנת:
“תחשבי על זה שמביאים לך מארז יופלה ואומרים לך שזה במתנה על כך שקנית קרטון חלב, ובדיעבד מתברר לך שאת חייבת לקנות עכשיו קוטג’ במשך שנה, ואת אפילו לא כל כך אוהבת קוטג’”
קפהקפה מנסים לסחוט עוד אגורה מהלקוחות
עם כל הכבוד למכתבים לחברי כנסת נגד חוק המאגר הביומטרי (שגם זה חשוב. מאוד אפילו), אריק יורה את יריית הפתיחה בקמפיין הבלוגרים נגד הטמטום של רשת קפה קפה שמתעתדת לסחוט עוד אגורה או שתיים מן הלקוחות שיושבים שם לעבוד עם הלפטופ, על ידי חשיפתם לפרסומות מטופשות ומיותרות.
אני כבר שלחתי להם מייל, ואתם?
July 2009
4 posts
(פורסם: 24/07/2009 | 23:02)
אני בהחלט מקבלת את האפשרות שאני חרא של בנאדם, אבל אני מעדיפה שיגידו לי מה בדיוק הבעיה איתי.
(פורסם: 16/07/2009 | 01:00)
זה עתה הבחנתי עד כמה ערסים שיכורים שגוררים רגליים ברחוב למטה נראים ממש כמו חבורה של זומבים.
(יתכן שאני צריכה לעבור לקרוא ספרות יפה במקום אשפה)
(פורסם: 07/07/2009 | 16:45)
כל פעם מחדש אני שולפת מהארון חולצה זו או אחרת שאני מחבבת, מחזיקה אותה ביד ותוהה למה לא לבשתי אותה כבר כמה חודשים.
ואז אני נזכרת שלא לובשים חולצות עם שרוולים ארוכים ביולי כי חם.
(פורסם: 03/07/2009 | 13:22)
נייס. הבלוג מצוטט בכתבה בזמן תל אביב בנוגע לסוגיה המרגיזה והבזבזנית של האורות במרכז השירות של העיריה.
June 2009
1 post
(פורסם: 11/06/2009 | 11:55)
סורגות? בואו תצטרפו אלינו לערב של סריגה, צחוקיה, שיגועים וגלידה ביום ראשון הקרוב!
May 2009
1 post
(פורסם: 23/05/2009 | 18:55)
הסלוגן של רשת AM:PM היא “אוהבים לחיות בעיר הזאת”. אני אמנם מאוד אוהבת לחיות בעיר הזו, אבל אני ממש ממש לא אוהבת את העובדה שהרשת הזו הפועלת בעיר שלי מקפחת את העובדים שלה ועוברת על החוק בתוך כך (שלא לדבר על שאר חטאיה כלפי הצרכנים, עסקים אחרים והמרקם העירוני).
בואו ותצטרפו אלינו לחרם על הרשת הזו. ואם אפשר, אז תכתבו על זה גם אצלכם בבלוג או שתצטרפו אלינו בפייסבוק.
March 2009
4 posts
(פורסם: 24/03/2009 | 02:33)
והכי בעולם אני שונאת שלא בא לי להגיד כלום למרות שיש לי המון מה.
(פורסם: 12/03/2009 | 02:02)
ואולי הכי נחמד אבל גם הכי מוזר שיכול להיות זה לקבל למייל האישי שלך מיילים עם תגובות חמות וחיוביות (טרם התקבלו תגובות שטנה) בנוגע לאתרי אינטרנט שהיית שותפה להקמתם, אלא שהקרדיט לאותו אתר והרעיונות העומדים מאחוריו אינם מגיעים לך כלל, שכן א רק לקחת את החזון של מישהו אחר, ועזרת לו לקרום עור ופיקסלים.
ועדיין זה נחמד, אפילו קצת מרגש, לדעת שמשהו שהיית שותפה לעשייתו משפיע כך על אנשים.
(פורסם: 09/03/2009 | 18:39)
איך לגרום לשרון כמעט לעשות תאונה מרוב עצבים: שמישהו מחוץ לפרויקט יגיד לה “כך וכך השתמש במשהו שקוראים לו יצירתיות”, בזמן שקוטלים את כל מה שסוכם והוסכם לגביו עד לנקודה הספציפית הזו בזמן (ושהעבודה עליו כבר החלה).
(פורסם: 03/03/2009 | 01:12)
והיום בכנס איגוד האינטרנט שועשעתי(?) לגלות (שוב?) שאני נתפסת כאחולשילינג טראבלמייקרית. פאק איט, מה קרה ל”אני רק שאלה”? (ברצינות!)
February 2009
5 posts
(פורסם: 27/02/2009 | 04:20)
שלושה דברים שחשוב לציין:
א. פירה רק מבטטות זה לא משו. אפילו אם מוסיפים לזה מלח. גם מתוק מדי וגם סיבי.
ב. אם החומוס שלכם בטעות קפא - תזרקו אותו לפח, אל תנסו להפשיר במיקרו.
ג. טוב שיש שכנים ידידותיים שמזמינים אותך לאכול באמצע הלילה.
(פורסם: 26/02/2009 | 01:55)
מחשבה מטרידה: אם את מחפשת כפית במגירת הסכו”ם, וקודם כל את שולפת משם 4 כפיות אספרסו הרי שייתכן שכדאי מאוד שתפסיקי עם ההרגל המגונה שלך “לאסוף” כאלה בכל מיני מקומות, לא?
(פורסם: 08/02/2009 | 13:51)
אקראיות נוסח לשכת התעסוקה: לזמן ביום אקראי, את כל האנשים שמתייצבים באופן בלתי-אקראי באותו היום, לפגישה אקראית אצל הפקיד האקראי שמטפל בעניינם, כדי שזה יחתום להם חתימה אקראית בפנקס האקראי שלהם.
(פורסם: 04/02/2009 | 02:10)
היינו היום באשקלון, ואני נשבעת שראיתי ששמו באנגלית של רחוב “ביאליק” אליבא דאשקלון הוא “Bialick”.
היה חושך והיינו באוטו ולפיכך זה לא תועד. תצטרכו להאמין לי. אני אמינה ככה.
(פורסם: 01/02/2009 | 18:15)
אוף. והנה דפקו אותי בענייני כסף. לא סכום עתק, אבל מספיק כדי שזה יכאב וכדי שלא ארצה לעבוד לעולם עם הגורם הזה. והלקח: אל תעבדי דרך אנשים אחרים, אלא תעבדי ישירות מול לקוחות. (ולתעד הכל, כבר אמרנו?)
January 2009
6 posts
(פורסם: 22/01/2009 | 20:11)
מוזר אך הגיוני: ללכת ברחוב, ולראות על המדרכה כסא ממש מוצלח שמישהו זרק. לקחת את הכסא (למרות שאת לא צריכה כסא נוסף). הסלולרי מצלצל. להניח את הכסא באמצע הרחוב, להתיישב עליו, ולענות לטלפון. אגב, מישהו צריך כסא? הוא ממש מוצלח.
(פורסם: 22/01/2009 | 02:28)
והכי מצחיק זה לפטפט עם מישהי שאת בקושי מכירה, ולגלות שלא זו בלבד שיש לכן מכרות משותפות, אלא שלמעשה אפילו שירתתן באותו תפקיד אקזוטי (קרי: הזוי ושאפאחד לא שמע עליו) בצבא, באותו בסיס שכוח אל, רק בהפרש של כמה שנים. קטן מדי במדינה הזו, כן?
(פורסם: 21/01/2009 | 23:15)
חשוב מאוד לרוקן את המקרר ולהפשיר אותו מעת לעת. זו הזדמנות טובה להזמין חברים לאכול ארוחת ערב, וגם להיפטר מהאדממה הקפואה שישבה שם במשך קרוב לשנה (ולאו דווקא להאכיל אותה לאורחים).
(פורסם: 14/01/2009 | 18:34)
יש משהו ממש מתסכל בלשבת במסעדה שמתברר שנקראת על שמו של מישהו שחיבבת ונהרג במלחמת לבנון, ולגלות שהאוכל בה כל כך גרוע שזה אשכרה מבייש את זכרו של המת. כאילו, באמאשלי, חוץ מהלחם, רוב המזון שם היה פשוט בלתי אכיל.
(פורסם: 10/01/2009 | 12:55)
זוהי הודעת תודה גורפת רטרואקטיבית וגם עתידית בפני כל מי ששלחו, או חשבו לשלוח, או עתידים לשלוח (ומוטב שיוותרו על כך) לי לינק לעמוד הזה, או לכל עמוד אחר שבו מופיעים הפריטים הסרוגים הרצחניים האלה. תודה. זה רץ ברשת כבר מאז 2006 בכל מיני פורמטים. די. תפסיקו. כבר ראיתי.
(פורסם: 04/01/2009 | 00:02)
ואולי הכי מרגיז בעולם (הכי מרגיז אחרי מלחמה) זה לקנות זוג מכנסיים, ושאחרי לבישה אחת, את צריכה לתפור מחדש (או לחזק) את כל הכפתורים הדקורטיביים שעליו, שממילא אינם ממלאים שום פונקציה, ותפקידם היחידי ביקום הוא פשוט ליפול מהבגד באלגנטיות.
December 2008
4 posts
(פורסם: 21/12/2008 | 03:11)
מלחיץ: לשבת בסלון בשעת לילה מאוחרת ולשמוע (בפעם השניה בתוך שבוע) מישהו שמנסה לפתוח את הדלת שלך מבחוץ.
(פורסם: 19/12/2008 | 09:53)
והכי נחמד זה לפטפט עם חברה ולהגיד לה “תשמעי, מה שאמרת בזמנו נורא העליב אותי”, ולהתייחס לאיזו אמירה ישנה נושנה, ושאיכשהו, ייצא מזה שהיא נעלבת ממך כי כל דבר שנוגע לזאטוטים שלה הוא קדוש. כולל כל שטות שהיא עשויה להגיד בעניינם. מה יש בהורות שהופך אנשים למטומטמים?
(פורסם: 08/12/2008 | 03:29)
ואני תוהה לעתים מה מרגיז אותי יותר: חוסר מקוריות, או הומאז’ים ממש גרועים.
בשני המקרים זו מחמאה תיאורטית, לא?
(פורסם: 04/12/2008 | 17:01)
לידיעת חסרי הדיור: בעלת הבית שלי משכירה דירה בבניין שלי. 3 חדרים בפלורנטין. לא משופצת, לא מחולקת. קומה ראשונה. 3600 ש”ח. שלחו לי מייל בהקדם אם אתם בעניין.
November 2008
6 posts
(פורסם: 27/11/2008 | 20:17)
והכי מביך: לנהל שיחת טלפון באנגלית עם לקוחה פוטנציאלית, שמבקשת את מספר הטלפון-בזק שלך, ולקלוט שאת לא זוכרת אותו בכלל (בשום שפה). ואז להיזכר, להתחיל להכתיב, ולקלוט שאת מכתיבה לה את מספר הטלפון שהיה לך ב-2003.
(פורסם: 14/11/2008 | 16:42)
והדבר השני הכי מבאס אחרי סתימה בשירותים זה ללכת לאכול חומוס ביפו עם חברים, לחזור אחרי שעה, ולגלות ששברו לך את החלון (הקטן בצד) של האוטו וגנבו ממנו את הרדיודיסק (המעפן מלכתחילה). לפחות החולירות עשו את זה בצורה נקיה ומסודרת!
(פורסם: 14/11/2008 | 14:11)
ואם אין באסה גדולה יותר מסתימה באסלה, הרי שאין שמחה גדולה יותר משרברב שפותח את הסתימה (שגם גרמה לכך שהמקלחת שלך התמלאה בחרא). מה שבא ללמדנו שכל חרא קטן (או גדול) יורד באסלה בסופו של דבר.
(פורסם: 13/11/2008 | 09:36)
חרא בוקר: לקום ולגלות שיש לך סתימה בשירותים.
(פורסם: 10/11/2008 | 01:51)
נצפה הערב במסיבה של עיר לכולנו ב”בלוק”:
“אתן מכירות את יואב לרמן עם הבלוג התלאביבי? אז הנה הוא, יואב יואב, בוא!” [שתי גרופיז מתנפלות]
כבר אמרתי שאני רוצה אותו בתור ראש העיר הבא-הבא שלי? (והיום גם ב-ynet!)
(פורסם: 08/11/2008 | 14:59)
שיחה מהבוקר
אבא של שרון: זה פארק הבחירות ע”ש יעל גרמן, שמוצב מול אצטדיון הבחירות ע”ש אלי לנדאו.
שרון: אתם לפחות קיבלתם פארק. בתל אביב קיבלנו את מגדל נווה צדק.
October 2008
9 posts
(פורסם: 29/10/2008 | 23:58)
והכי כיף זה לשבת בבית בפיג’מה ונעלי בית מול הטלויזיה, ולהנות מהגשם שבחוץ. ואז לשמוע את האזעקה המזדיינת של האוטו שלך שהחליטה לפעול ספונטנית. לרדת בגשם בפיג’מה (המעיל באוטו) וקרוקס, כדי לכבות את השטות, ושיירטבו לך הגרביים. כמובן.
(פורסם: 26/10/2008 | 02:42)
קודם היו כאן 10 דקות של גשם שוטף ונהדר, ועכשיו היה איזה ברק נטול-רעם וגשם אי שם במרחקים. בסוף עוד יהיה פה קצת חורף?
(פורסם: 25/10/2008 | 20:12)
עוד מיזם איכות מבית היתוך קר למפגרים, שבא לקדם אג’נדה חשובה מאין כמותה: אם זה תלוי בנו, הרי שראש העיר הבא-הבא שלכם הולך להיות יואב לרמן. הצביעו לרמן ב-2013!
(פורסם: 23/10/2008 | 01:02)
והכי מעצבן זה כששיר נתקע לך בראש ואת חייבת לשמוע אותו עכשיו כדי להשתחרר מקללתו, אלא שהוא אחד מהשירים הנתקעים האלה שלא מסתלקים משם מייד.
(פורסם: 19/10/2008 | 23:05)
מישהי קצת יותר חכמה ממני אמרה לי עכשיו שלפעמים, מה שצריך לעשות זה להגיד “ווטאבר, אין לי מה לעשות בקשר לאנשים אחרים, ובדרך כלל, אני גם לא יכולה לשנות אותם או לעזור להם”. והיא צודקת.
(פורסם: 11/10/2008 | 01:41)
ואני תוהה האם אני אחת מאותם “עכברי רשת שחיים את חייהם מבלוג לבלוג”, או שמא אני מה”משוכנעים ששמש האינטרנט זורחת מישבנם”. אני בסך הכל בלוגרית קטנה (עם ישבן גדול). שראתה טרקבק, בדקה את מה שמצאה וכתבה על זה פוסט. ואני לא אוהבת שמעליבים אותי.
(פורסם: 08/10/2008 | 12:11)
שיחה אמיתית לקראת יומכיפור:
Ehud: ראית כבר פריזון?
Sharon: טרם. שומרת את זה לחג, על מנת שאמלא אחר הצו “ועיניתם את נפשותיכם”